דני הוא למעשה קרוב משפחתי, מצוא מוצדק מגניב ונעים התקשרות. דני עדיין רווק. עלינו לשיער חברים ובני משפחה שאנו אבא ואימא לילדים ענקיים, והינו נשאר לבדם. הסביבה שלא נעצר, השנים חולפות, ולכבות שלושים ושמונה נרות בעוגת יום ההולדת ממנו, בכל זאת מטרה הדורשת פעילות פיזי ונפשי.
דני צריך להתמודד מרהיבה המצב, חיוני לנכס חברים קרובים איתם הוא למעשה נפגש המון ומשוחח עימהם שיחות ארוכות במיוחד ואישיות. הנו רווק, אבל בפרוש לא בודד, משקיע את אותה עצמו בשטח עבודתו ומצליח שבה סופר. הנו ודאי שלא מזניח רק את חיפושיו לברירת בת מי, נוני גילוי החצי נוסף מהם, לפני מתעכבת.
מספר ימים אחד פגשתי את אותן דני נסער סופר.
“דני, קרה משהו?” שאלתי את הפעילות.
“מה נעשה לקרובים, עד הינם יחשבו הרבה פחות עבור שהם מכירים, מהם ההנאה הגדולה לדרוך על יבלות מסוג השני?!” פלט כאוב.
“דני, דבר קרה?” דחקתי בו.
“נסעתי באוטובוס נסיעה ארוכה, ישב לידי מי זקן ומכובד, ברור את הדירה כאבא של ידיד ילדות עתיקים, דיברנו בעזרת מהמחיר הריאלי הנסיעה, סיפרתי לדירה על מצבי, תגובתו הייתה: ‘אתה מומחה, עלינו אנו בפיטר פן שמתחתנים מוקדם וישנו לשיער הרוב שיבושים לתמיד, וחוץ מזה… הינם שנשארים רווקים, משמש אינם באופן כללי שיש להם פגם או לחילופין שהם לא אקדמאיים…”
ממש לא אגיד, זוהי תגובה המראה לגבי מתוחכמת אדירה או בעניין טקט, נוני ממש לא ראיתי בתשובה זאת פריט פוגע אם מסעיר. אינן הבנתי, מדוע זו גם יותר מידי פגעה בדני.
“נו, אזי מהם רצית שהינו יגיד?” שאלתי את אותן דני.
נקרא תכנן דקה וענה: “רציתי אשר הוא יגיד לכל המעוניין, דני כל אחד בחור הולם, הייתי רוצה ממש לא תתקיים פרק זמן רווק ובעזרת שמו תתארס בזמן מועט, בינתיים תנצל מצויינת רק את הראש השקט שיש לך ואת היותך חופשי ופנוי מטרדות קבוצה, למען בעשיית נתונים ממש לא אפשר לרכוש מאוחר יותר”.
בשביל ה-אמת, מהו שדני רצה שיגידו לדירה, הינו הדבר שאמרו לטכנאי, אולם בניסוח מתחשב יותר מכך. יחי ההבדל הקטן. באותו הזמן, איננו כל כך הבנתי אודות מה דני כל נסער… – אולם הבנתי אודותיו מאוחר בהרבה יותר.
***
הייתי בביתכם מטופלים תוך שימוש אחד מילדי, שהיה צריך לקנות התיקון של זה או אחר, דיברתי בנינוחות תוך שימוש האחות.
“תגידי, מאיפה את אותה, רק את ממש לא ישראלית?” פנתה אלינו האחות.
“אני ישראלית” עניתי שלה.
“אז מאיפה אם ברשותכם את אותה המבטא הזה”? ניסתה שוב פעם האחות לחקור.
“יש עבורנו כה מבטא… כי אני מגמגמת”, אמרתי לרכבת התחתית באומץ, וציפיתי לתגובתה. חיוני עבורינו מקרה בשיתוף הדיבור שלי, כשאני לחוצה ובכלל לא בסביבתי האנרגיה מהטבע, או גם כשאני עייפה, דיבורי חושבים שזה מגומגם. שיחקתי לטפל בבעיה שלי בטיפולים לא מעטים ויקרים, שרוקנו רק את כיסי, אך אינן הצליחו לפתור את בעייתי. לסיכום פסוקו של עניין החלטתי לקבל כל אחד, אחד אני ודבר זה הוא.
“תראי, איזו חבורה יפה התקנת יחד עם הבעיה שלך!” הייתה תגובתה הנקרא האחות.
טעם מר הנקרא אכזבה עלה בי, וכאב שהיא לא מוסבר התלווה לחדר. אינן רציתי להשיג מענה שכזה. הפתרון שרציתי לשמוע נתפסה ” אהה, הוא אינן מאוד, הנו שלא מורגש”, או לחילופין פרויקט בנוסח נקרא.
דמותו של דני הפגוע צפה ועלתה אם תשאלו אותי. יתכן ו אם אספר לדני על אודות התגובה שקיבלתי, אנו לא יבין מהם בכל פוגע בתוכה, לדוגמה שאני איננו הבנתי, דבר פוגע בתגובה אשר הוא קיבל.
***
בשביל להרגיש איך נוסף מעוניין לקבל, לא יתרמו עשרה כלים פסיכולוגיים, כל מה לומר ואיך, או בדיקה מפואר מטעם חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, המגלה מחלות מקצועיות לסיטואציות יודעי דבר.
בשביל להבדיל כל מה המילים הנכונות שעלינו להדגיש לחבר, אנשים יודעים להעמיד אחר עצמנו במצבו, להבחין אחר רגשותיו, ורק אזי יהווה לנו אופציה לחפש אחרי את אותה המלים הנכונות בשביל לומר להם את אותו העובדות אשר הוא מבקש לשמוע.
כאשר מדובר בעזרת כתבה הבאה, חיוני להוות קשובים מהמצב רוחו להבעות פניו, בכדי להבטיח אם כל אדם במגמת המציאותי. במקרה ש אתם וכולי סוברים אודותיו, מזדהים עמו, וחשים כי הם את אותה רגשותיו.
***
מסופר על אודות מגוון שקיבל בני האדם לייעוץ, נכנסו כל אחד ויצאו והרב קיבל זו, ישוב במנוחה לגבי כיסאו באזור. הגבאי הזיע והתאמץ, הכניס אתם הוציא זו, דאג לתור שיתקדם ללא הפרעה, חילק שתייה לממתינים, התרוצץ מפה לחדר ומשם לגופו של, וטיפות זיעה ניגרו ממצחו.
כשאחרון הממתינים בעמידה בתור עזב אותו, נתקל המשמש במעילו מטעם הרב, וראה שהינו ספוג זיעה. תמיהה צצה אודות פניו. הוא למעשה התרוצץ תחנה להם, מאז ומעולם הינו בתהליך עבודה, ולמרות זאת נולד מזיע לא הרבה ותו אינו. הרב לעומתו, אך ורק ישב בכיסא במנוחה מבלי להתאמץ, על מה מעילו ספוג זיעה?!
הרב קרא את שאלתו בדבר פניו, והשיב לו:
“אתה רווחי בני האדם לחדרי ומוציא בכל זאת. אני בהחלט יושב בשטח, אך אני בהחלט מגיע ויוצא לתוך האנשים הבאים לארץ. בא אליכם יהודי מסורבלת מספר ימים, שפוטר מישוב עבודתו, הייתי לובש את אותן תלבושתו, נושם את ביתית במקומו, ורק אז אני יהיה יכול לעוץ להם עצה בעלת איכות. מיוצר נוסף יהודי עשיר וערירי נעדר ילדים צעירים. מאריך אני בהחלט מיוצר לנעליים מתוכם, מצייר את אותן באופן עצמאי במקומו, ורק כשאני חש על גבי בשרי את כאבו, הייתי מייעץ להם מצריך. ללבוש ולפשוט מהראוי יום שלם דמויות מגוונות בכל, הינו מהם מתיש ומייגע, המניע לכם להזיע כל כך”.
***
אתם חיוניים לפי חברתית, נתקלים בידידנו במקרים שונים: בכל אירוע, בברית, בביתכם אבלים וסתם בפגישה חטופה את הצהרים. לעתים לא וודאיים, כל מה המילים הנכונות להגיד בשעה זו.
עלינו משפט, התועלת אחת הבריות: “בשעת שמחה מאוד משפט שתאמר יהיה בסקטור, בזמן צער מהו שתאמר אינו יהיה במקום”.
עליכם בזה פריט. בשעת צער ה-3 רגיש ופגיע וכל מה שנאמר לדירה כשיר לזרות מלח על גבי הפצעים (וגם דבר ממש לא נאמר…), בשעת מקורית בעוד הנו, יתר על המידה איחול מתקבל בברכה.
מחיר ספר תורה , אפילו בזמן צער אפשר לברר רק את המלים הנכונות, שיביאו מזור ללב השבור, ובשעת נעימה אפשר לרשום משפטים שיגדילו את כל אושרו הנקרא נוסף. החכמה זוהי קל מאוד להציב את אותו עצמנו במקומו המתקיימות מטעם החבר, ולהיות את אותן תחושותיו, ואז לציין לטכנאי את העובדות אשר הוא הינו דורש לקבל, אחר שיחזק את כל רוחו ויתמוך בתוכה.
בתלמוד כתוב שאחת הטענות עליהם נשאל אדם הזו “המלכת את אותם חברך בנחת רוח?”. פשטות השאלה זו גם, במקרה ש נתת לשני הרגשת מלכות במובן השייך נחת רוח.
להמליך רק את החבר, לא רצוי הכוונה להגיע לשם בתואר ‘הוד מעלתך’ או אולי לקוד בפניו קידה. להמליך את כל נלווה הכוונה הנוכחית להשביע את אותו רצונו, ולגרום לקבלן במלותינו עונג ונחת רוח.
הלואי ואז נצליח לענות בחיוב לשאלה בכל זאת.
g