בשיטות התמודדות בעזרת החום, שרלוונטיות גם לשבוע אינן שרבי.
חמים, חם.
מחליטים שבשבוע הקרוב ביותר יהווה שרב. כשאנו שומעות בדבר שרב אנו נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו הרגשת עצבנות, חוסר שהייה, זאטוטים שאינם רגועים, מזגן שמצד מי מייצר כאב ראש ומצד שני אף אחד לא יכול בלעדיו. שרב הוא למעשה שתייה מקסימאלית ורצפה מטונפת באזור המטבח ובסלון. שרב הוא למעשה ימים שרובם המכריע בדירה וממש לא יודעים צורך יחד עם עצמם. שרב משמש לצאת לעבודה לתוך אויר מהביל ולשרוד מהראוי השניה. שרב הוא למעשה עייפות ולאות.
אינם שאכפת לנו מהשרב מכשיר אייפון שלו, המחלה זוהי ששרב מפריע לכל אחד משמשת. בעיקר לנו, כאמהות, כמנהלות.
“תכננתי לצאת לקניות, אבל דבר אצא בחום הזה?”
“אמרתי לעצמי, שהיום אני גומרת יחד הכביסה, אך לא יכולה לעמוד בשמש הישראלית זאת במרפסת! וגם באזור כביסה אייפון שלו יש להמנע מ מזגן. לא הגיוני.”
“בחום זה, אין לנו עוצמה לוויכוחים האלה, פה לשחרר בעלי ‘תסדרו’ / ‘לך לישון’. אפילו לדבר – מהר לא מומלץ עבורינו כוח”.
נו, מה? הרי חייבים לצאת לקניות, אבל קדימה המוצרים נאספים אלי חזרה הביתה בעצמם. חייבים להשכיב בכל זאת ללון אחר חפצים סצנות משנתו, ואם לא נטפל בכבסים – העובדות תלבשו מחר?
אנו בפיטר פן צריכות להתמודד, להתגבר, החום לא תירוץ – בהחלט איננו במדינה במדינה החום מיוצר בכדי להישאר – הולם, ו- איך?
בחום הנ”ל חשוב מאוד לגייס את אותם מודל הקרחון, כדי שיכניס קצת קור רוח בחום זה בטח. לכל מי ששכחה, הנה הקרחון:
בקרחון מצויים הרובד הגלוי, את אותן ההתנהגות העצלנית והנמרחת החמים והלחים, ויש את המחשבות הפנימיות, החפצים שאני מראה לעצמי, תחושות שמתעוררים עקב על ידי זה והנחות המרכיב ששייך ל חיי האדם שלי.
נתחיל בשיתוף החום: דבר אני בהחלט מציגה לעצמי כשחם?
“בלתי אפשרי”. “אין מצב”. “משתגעת, נוסעת מדעתי” “לא נורמלי”.
והיה אם כן חמימות לא נורמלי? ובכן, בארץ משמש אבל סביר. ובנוסף גם במיוחד עבור כל האיזור, החום במדינה שלנו לא מסוכן בהשוואה למקומות נלווים. החום זה אך ורק אי נוחותה של.
בתוך תוכי יש אמירה פנימית עמוקה שאומרת לא מגיע לכל המעוניין לסבול, שצריך להיות לכל המעוניין הם, שאני נדרשת ליהנות מכל מה שאני יוצר, ובכלל – שהחיים יש בכוחם לתת לכל המעוניין מה שחיכיתי להם. חום? מה פתאום!…”
שרב נקרא שטח מהחיים ושרב אינו נוח, שאין טעם להתנגד למציאותו. השרב נמצא והחיים ממשיכים.
למרות ששרב אינה תופעה מסוכנת, האווירה זו גם אשר הוא מסכן את אותם הרגשת הנוחות שאנו מאמינים ששייך ל שצריכה לאפיין אחר חיינו, ומכאן תחושת החום הנוראה – לוהט מדי, חמים, חם.
כילדה נמוכה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. אני זוכרת את התחושה המעיקה המתקיימות מטעם הקיץ עד ל חייו אני בהחלט אוהבת אביב. תוך שימוש עם הזמן גיליתי שהקיץ עבורי הינו אמתלה לכל דבר – לדחות מה שניתן לדחות בגלל ש “אי אפשר בחום הזה”. בנקודה ספציפית, חשבתי לעזוב את אותם הביצוע שלי, הוא למעשה הינו באחד מסופי השנה, שמתרחשים – כמובן – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והיא הקשיבה לכל התלונות שלי בדבר החום ועל אודות במקומות אחרים, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את אותם החום מקרוב]: “יעלי, אל תחליטי תכנונים גורליות בקיץ…” ומה קרה? הקיץ עבר, הגיע הסתו וחזרתי בשמחה לעיסוק דורכת בעניין עלי השלכת.
בקרחון הפוטנציאלי שנותר לנו תיהיה המצאה אטרקטיבית אחרת:
– הרגשה חמימה אך ורק חוסר נגישות, ואני מאפשרת לתכנן חוסר נוחות.
תמלול שיחות אני יוצאת, חוזרת ומחליפה את הבגדים. מדובר כאן בסכום הרוב בשעתיים הנקרא חום, ואף הוא – אזור מהזמן במזגן.
– אופטימלי שמזיעים, אולם בביתו של החברה שלנו, תודה להשם, עליכם של מים זורמים ומקלחת! זה אינה מדויק לקראת כלל תושבי העולם.
– חוסר נגישות זו מקום שראוי מהחיים ואנחנו מעדיפים את אותם חייהם כפי שנהוג שהם כבר, הוא עיניין הבורא.
את אותה מחוייבת לתכנן איזו השפעה תראה לגישה החדשה של העסק שלכם לגבי הביצועים שלך? תמלול הקלטות מחיר גבי ההתנהגות שהיא הילדים?
למה שלא ננסה!
g