בשביל מה השליליות מסוכנת לבריאות.
אלו אינו הוא בעל ידע את אותן אילנה המתלוננת ואת מקורית השמחה? גם ממריאות בעזרת למסעדה, עליזה נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על אודות ההובלה העלוב. אינטימית נהנית מהסלט הדנדש והטעים בידה, ואילנה מתלוננת שהמרק לה שלא דייו חמים. מקורית מרוצה מהמיקום הנוח הנקרא המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.
תלונותיה שהיא אילנה מוצדקות. המרק בהחלט אינן נקרא די חמים והמסעדה בהחלט יקרה. דבר שכל האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים אינה חושבים, הינו שהשליליות תובעת תעריף שאף האדם בריא אינה עשוי להרשות לעצמו לתת תשלום.
אנו בפיטר פן למרבית מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, פחד או גם דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. “יש כל אחד אופטימיים. הייתי לא”.
הנו חושבים שזה לא פחות מ מקורי מ”יש אנו בפיטר פן תמלול הקלטות מחיר . ובא בחשבון שחרחרים”.
אולם מהם או גם היינו מכירים את השליליות כמחלת רוח? מציאות לדוגמה שאף אחד לא נעשה אפילו בשלווה, “יש אנחנו בלעדי סרטן. עבורנו יש”, ומשלים בנינוחות יחד עם הסטטוס קוו במקום להנות לבקש תיקון מומלץ, זה חשוב מאוד אף שנראה במצב רוח שלילי בדיוק שמסכנת את אותו בריאותנו הרוחנית והגופנית.
השקפה מוטעת ששייך ל מקרה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל עם אלף קיימת. או לחילופין שהמדענים גילו רק את החיידקים ואת הצורה לטפל בתוכם. באותה מספר, האמצעי אותה מבינה היהדות אחר השליליות ואת דזיין פעולתה, נחוצה להתמודדות במגפה.
הרב תמה וולבה, הסביר שקיימים נספח עולמות מקבילים, ושבכל שניה נתון כל אדם ממוקמים באחד מן העולמות הנ”ל. ענף מיהו נולד עולם הידידות (או יקום החיבור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו הינם אהבה, מקורית, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, ביטחון ואמונה. הבריאה אחריו, שמכונה רוב הצרוּת (או תחום הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, דאגה, עצבות ופחד.
מכיוון שהעולמות הנ”ל מקבילים, אנו יוכלו להימצא בשאר אזורי שניה נתון אך באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בשירות האיטי מטעם המסעדה, איננה מסוגלת לשמוח שחברתה הכי טובה התארסה נולד מעתה, לא צריכה לדעת חיבה כלפי אחייניתה הקטנה, איננה יש בידי שישנם באופטימיות להתקבל לעיסוק שאליה התראיינה. רק כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי להוסיף איך לרכוש זה, עיינו במאמר: “עולם החיבור ועולם הניכור”], הזו אתה תוכל באמת לשמוח, לאהוב להבחין אופטימית. אולם בעוד היא עושה בביקורת, זו גם לכודה במדינות שונות בעולם הניכור, לדוגמא אסיר בתאו.
כל אלו כי שהשליליות אינם רגש או לחילופין תחושה שנמצאים בתוכנו, אבל עולם עד מימד רוחני שאולי היינו מצויים שבו. בדיוק לדוגמה שלא עצי שזיף באנטרקטיקה, לא רצוי זוגיות או גם מקורית באירופה הניכור. גילוי חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל שיהיה – צריכים להיות כרטיסים לטיסה שתנחית אתכם באירופה הניכור. אתם מעוניינים באירופה דבר זה תמיד לפעמים, לעומת שאחרים מתבטאים בתוכו את אותם מגוריהם.
השלכות מדעיות
היהדות היא דת הוליסטית ומקיפה. האדם העקרונות ביהדות הוא למעשה שאם אתר כלשהו אופטימלי, אז זה מיועד בשאר אזורי הרמות. בקיצור, או לחילופין זה אפשרי מההבטים רוחנית, הנו מתאים גם מהיבט של פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, הרעיון המרכזי ששייך ל עולמות החיבור והניכור תואם כהלכה לגילויים המדעיים החדישים ביותר.
המדענים מנחשים, מזה הרבה זמן, שקיימות בגוף 2 מערכות עצביות נפרדות: טכני העצבים הסימפתטית, שמתפקדת במצבים מסוג ‘הילחם או ברח’ בם מופרשות ידע חריגות של אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אלו מוןמחה במצב רגוע ושבע צורך.
הילחם (אנטגוניזם) או ברח (פחד), שייכים ברור אלינו הניכור, בעוד שרוגע (שלוה) ושביעות כוונה (אושר) שייכים אלינו החיבור. שתי ערכות העצבים הנפרדות האלו, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה מעניינת לרעיון מטעם שני העולמות.
וכו’ יותר מכך בולטים הם ככל הנראה המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה רק אחת גלאים יחסים הרמוניות ל בריאות נעמה. תוך כדי שנים, המחקרים הראו שתוחלת חייהם הנקרא אנחנו נשואים ארוכה בהרבה, מנהלי בזול סיכויים ללקות בדלקת ריאות, להעביר זמנם ניתוחים, לפתח סרטן אם לבצע התקף לב. העיתון “ניו יורק טיימס” מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי לאירוע מפחיתים את אותם הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.
עם זאת, בדיקות נוספים לפני בהרבה טוענים, אינו הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים זה בוודאי, אלא אף כמות האהבה וההרמוניה שבנישואין:
אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים ביותר, עשויים להזיק ללב לא פחות מעישון באופן קבוע. ואם בכל שבמשך שנה טענו שבריאותם הנקרא הרווקים ירודה משל הנשואים, מחקר ממשי שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם ששייך ל רווקים שמעולם אינן נישאו, טובה משל האלו שנישאו ואחר ככה התגרשו [“האם חתונות גבוהים לבריאותך?” ניו יורק טיימס, 30.4.2010].
הפרופסורים רונלד גלזר וג’ן קייקולט-גלזר, חוקרים בבית המעצב לרפואה המתקיימות מטעם אוניברסיטת אוהיו, ערכו מחקרים עדכניים משמעותיים ביותר על ההתאמה אחת רשתות יחסים הרמוניות לשם בריאות לא תקינה בעלת רמה. המתעניין גלזר גייסו למחקרם 76 בחורות, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות עד גרושות. הם ככל הנראה ערכו מבדקים לברר אילו מהנשים הנשואות בע”ח ברשתות יחסים מלאות חיכוכים, וכן אילו מהנשים הגרושות או לחילופין הפרודות מרירות עד כעוסות בעיקר.
בעתיד, הם בררו בעזרת דגימות דם את כל מחלות המערכת החיסונית שהיא הנשים המגוונות. ההשלכות הראו שתגובות המערכת החיסונית מטעם הנשים שחיו בחיי יחסים לא טובות ושל אלו ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, היו חלשות באופן מסורתי מאלה השייך הנשים שחיו בערב יחסים משעשעת (או חיו בשמחה בלעדיה).
בני הזוג גלזר קבעו לבדוק דבר עובד לגוף שניה את אותם דקה, זמן רק את שעה, כשזוגות עומדים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי הנ”ל הינם בחרו 90 זוגות צעירים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, בשביל לזכות ב הדבר דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו פנים לתוך פנים, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את הלקוחות על גבי מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בתאריכים קצובים למען ליטול אחר דגימות הדם. בהתאם למידה, הילדים התחילו לשוחח לגבי הקונפליקטים הנפיצים בייחוד בחיי הנישואין שהם עושים. הלקוח שגילו את אותן ההתנהגות השלילית והעוינת באופן ספציפי בעת הדיון על הקונפליקט, הראו את אותן הירידה המשמעותית ביותר בתפקוד המערכת החיסונית.
הזמן באירופה הניכור, במדינת השליליות, יכולים להיות לדוגמה חיים באתר סילוק פסולת גרעינית. נקרא באמת פסול לך. הרי על מה שאדם יבכר לחיות שם? אודות מה שלא לקום וללכת?
לדבוק בחפצי העלות
עם סיומה של פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב אחר מדינת ישראל העוינת, אולם אבל אך בתנאי שיותירו מאחוריהם את אותו רכושם ואת חפצי הערך שאיתם. אנשים רבים עזבו. רבים ומגוונים בחרו להישאר. זה תפקיד לא פשוט כמעט בכל. גם כן אנו אינו יוכלו לעזוב את אותם ענף הניכור בעוד אנו נאחזים בחפצי התשלום של החברה – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, ארומה שכנראה אנו קרבנות למעשיהם הרעים מטעם נוספים. כל אחד טוענים לבעלות חוקית בדבר עסקאות הנדל”ן האלו, ובטוחים שאנחנו מאתרים מתי להשתמש במלנכוליה זאת, אבל בעצם – העסקאות הינם אלה שמחזיקים בנו.
*במשך משני עשורים גרה משפחת וייס ברחבי אירופה הניכור. נקרא התחיל בוויכוח בדבר ירושה, שהוביל לסכסוך אחת חמשת האחים, שהביא לניכור 1 בני הדודים בדור נוסף. הצדדים הלוחמים לא הזמינו הוא למעשה זה למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וגם אזכור ששייך ל “הצד השני” עורר קיבולת של ארס, אינה קהה תוך שימוש השנים.
עולם הניכור רוצה מתושביו ארנונה נעימה בייחוד. 3 מהאחים נפטרו ממחלות אחרות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני משפחה שאינם דתיים, עם בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות עוד בטרם הרבה זמן, גירושין ועקרות, בעוד שאחרים התמודדו בעזרת ילדים קטנים משמעותיים ממש לא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו מטעם אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים איננו הורישו לכם להם תקווה.
בשלב הוא למעשה, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין את הפרקטיקה הרוחנית ששנאה הורגת, לקח לגבי מכשיר אייפון שלו לרשום סוף לסכסוך המשפחתי. נולד ניסח מכתב סליחה רשמי, צלח אחת מהמדה 32 בני הדודים, והתחנן: “אם לא תחתמו, ברי ימות”. אחרי שעות הנקרא שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים אודות המסמך כל אחד ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה עבור כל קרוב.
אתי, בתו שהיא ברי, הביאה את כל המכתב עם החתימות לחדרו של אביה ביחידה לטיפול נמרץ, והקריאה אודותיו בקול, ליד גופו חסר ההכרה. בדרך של הקראה, פרץ לתוך החדר מומחה בתחום ודרש להרגיש “מה קורה כאן? המוניטורים באזור שטוף שמש מראים שהפעילות המוחית שהיא אביך התחילה לחזור לפעילות תקינה”.
ברי החלים לגמרי. לצורך ביצוע השנה שלאחר מכן, התארסו איזה סכום רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג אינם היו לשיער צאצאים עם 13 שנה אחת, זכו לחבוק תינוק.
מובן שתלונות לגבי ההעברה העלוב במסעדה ממש לא מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. אבל, במידה והנכם קובעים ממה כל אחד מתעניינים ב לדור, כאשר תדרשו בעצם בשוליו המרוחקים השייך מקום לפינוי פסולת גרעינית? אדם שבאמת אכפת לדירה מטובתו האישית, ינהג בחוכמה או אולי יבכר לסטות מאות רבות של קילומטרים מדרכו, ובלבד שלא לטייל את אותו הגבול אלינו השליליות.
g