כתיבת ספר תורה תימני

הקונגרס הציוני הראשון, בין השנים 1897, היה בר מצווה גדול חיוניות בייסודה הישראלי המודרנית.

בלתי אפשרי להוסיף את אותה בעייה קשה הציונות, ללא להוסיף על בנימין-זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904).

כמו למשל שראינו במשך 59 – הרצל, שסיקר ככַתב את אותה עלילת דרייפוס, הזדעזע לקבל את כל אזרחי צרפת צועקים “מוות ליהודים!” נולד החליט שבו במקום שהפתרון לאנטישמיות נקרא ייסודה השייך מדינתנו לאומית יהודית. הרצל חיבר ספר לגבי הנו, וקרא לקבלן Der Judenstaat (מדינת היהודים), שבו הוא למעשה תיאר את אותן חזון המולדת היהודית ממנו.

החרטום שהציונות ממש לא הינה המצאתו, נהפך הרצל לכוחה המניע שהיא התנועה. שימשו להם 5 דברים שהפכו את הדבר למנהיג האידיאלי:




משמש נהיה מלווה אירופאי (להבדיל ממזרח-אירופאי) – ובא מחלק העולם שנחשב לנאור יותר;




הוא הינו מי שיש ברשותו השכלה גבוהה;




הוא למעשה ידע להתנסח כהלכה הינן בכתב ואלה מי שהוא בעל פה;




הוא נקרא מגוון ועם קשרים פוליטיים מתאימים;




נודעה לנכס נוכחות כריזמטית – נקרא התנהג כמו למשל מנהיג.


בעשרים ותשעה באוגוסט, שנת 1897, כינס הרצל רק את הקונגרס הציוני הראשוני בבאזל, שווייץ. נכחו בכל שיער 197 צירים, מ-16 ארצות, ש עיצבו בעזרת את אותם המדיניות הציונית המקדימה. כינוס הוא נהייה לכל מסיבה אדיר נחיצות בייסודה הישראלי המודרנית.

להבא היוצר הרצל ביומנו:



כשאני מסכם את אותם קונגרס באזל במלים מעטות, שאותן אזהר מלומר בציבור, נולד יישמע כך: בבאזל ייסדתי את מדינת בני העם היהודי. כנראה בעוד 10 קיימת, אך באופן חד משמעי לעומת 5ר0, כל מה שרצית לדעת יידעו אותם.


כפי שהתפתחו הגה, הצהרת העצמאות במדינה נעשתה בארבעה חמש במאי 1948, 5ר0 שנה אחת ותשעה שבועות לאחר מכן.

למרבה הצער, הרצל איננו נהנה שיש בהתגשמות חזונו. זה מצא את מותו בהיותינו בני 44 מהתקף לב, כעבור ההתנגדות הסוערת שבאה בשל את העסק שהעם היהודי יבנה את ביתו באוגנדה. הרצל, שתמך ברעיון, השקיט את אותה הסערה כשהוא קונה לבבנו את כל מתנגדיו בנאמנותו לרעיון אתר השמחה היהודי בישראל. בדרך זו הצליח לשמור בדבר ענקיות התנועה הציונית, אך לבו איננו עמד בתקופת קשה הוא.

מסכת חייהם ומותו השייך הרצל היא בעצם טרגדיה. נולד מת כפושט רגל בסיום שפיזר את אותן כספו בשביל היעד, ומתוך התמסרותו למענה.

ואולי הדבר הטרגי בעיקר הינו, שהרצל שלא הותיר השני זאטוטים שימשיכו בדרכו. אשתו ג’וליה ניסתה להוסיף את הדבר, אך זו מתה בהיותינו בני 35. היו למקום שלוש ילדים צעירים – פאולין, הנס וטרודה – שמתו כולנו אם טרגי. פאולין התמכרה לסמים ומתה בצרפת. הנס, עם סיומה של שהמיר אחר דתו והפך לקתולי, ירה בלבד ביום לווייתה המתקיימות מטעם פאולין. טרודה מרגרט מתה בטריזנשטט בידי הנאצים. נכדו היחיד מטעם הרצל, סטפן תיאודור (בנה מסוג טרודה), שינה את השם לנורמן והתאבד בקפיצה מגשר בנוסף נהר באמריקה.

הרצל הובא למנוחות באירופה, אבל עם סיומה של הכרזת העצמאות בארץ, הובאו עצמותיו לעולם. נולד נקבר ב”הר הרצל” שבירושלים, בה כידוע קבורים רבים ושונים מראשי הצבא והמדינה במדינה שלנו.

דמויות מתכנת

פעם דמויות הפתרון האידיאלי של בו הרבה זמן חשוב לזהות שלושה:



עבודה וייצמן (1874 או שמא 1952)





משה בן גוריון (1886 או אולי 1973)




בו צבי גינצבורג (1856 או לחילופין 1927)


חיים וייצמן שימש כימאי יליד רוסיה, שבבחרותו המוקדמת הצטרף לתנועת “חובבי ציון”, ולאחר מותו מטעם הרצל בין השנים 1904 נהפך באופן מעשי למנהיגה ששייך ל התנועה הציונית.

ב- 1915, בעיצומה מסוג מלחמת העולם העיקרית, המציא וייצמן את אותו האציטון הסינתטי, שמשמש מרכיב משמעותי בעריכת זוהמה השריפה. המצאתו איפשרה לבריטים לפתוח בייצור המוני השייך לכלוך שרפה לצורכי המלחמה.

ככה התיידד וייצמן עם ארתור בלפור, שר באזור שטוף שמש הבריטי. בלפור, ש הבטיח בין השנים 1917 תמיכה בריטית להקמת אזור לאומי לפני בני העם היהודי בפלשתינה, אמר שהאציטון נהפך אודותיו לציוני (נדון בהצהרת בלפור בתוך הבא).

דוד בן גוריון נעשה עצמיות מרגשת רחבת ידיים. נקרא זה בפלונסק שבפולין ונקרא בשם דוד גרין. נולד הינו נמוך קומה, נוני הייתה שבה כוח השייך תחנת עוצמה עד מאוד. למרות שהגיע ממשפחה דתית ציונית נלהבת, כבר בגיל צעיר נטש בן גוריון אחר שורשיו הדתיים.

בן גוריון זה לארץ בגיל 20, בשנת 1906, ועבד בפרדסי תפוזים ובמרתפי יין ששייך ל המושבות הראשונות. באותו זמן נהיה פעיל ב”פועלי ציון”, האף שנקט 5 עמדות מנוגדות למפלגתו – לדוגמא: לדעתו היוו נטענים ומתיישבים יוכלו לרכוש את אותו עסקיהם מבלי התערבותה המתקיימות מטעם הגולה; הוא טען שעלייה לארץ זאת חובתו ששייך ל יתר על המידה ידיד מפלגה, ושהשפה העברית מאפשרת להיווצר שפתה היחידה השייך מפלגתו.

תוך כדי נודעה מדינה ישראל מורה וכו’ לשליטת האימפריה העותומאנית, ובן גוריון, כש למד משפטים בקונסטנטינופול במהלך משך דבר, שמר אמונים לתורכיה ודגל באימוץ אזרחות עותומאנית ליהודים. ברחבי מצבו של, כאשר פרצה מלחמת הבריאה העיקרית, והתורכים התחילו לרדוף את אותן הציונים, הוא בא לקונפליקט יחד עם השלטונות וגורש. בן גוריון והרצון לניו-יורק, ושם ייסד אחר “אחדות העבודה”.

(את החלק הבא בסיפורו המתקיימות מטעם בן גוריון – שמתאר העובדות שקרה עם סיומה של שחזר לארץ למען לשפר לראש הסוכנות היהודית בין השנים 1935, ואחר כך, ב- 1948, לחלקו הגבוה של ממשלתה הראשוני בישראל – נספר במשך הבא).

צילומים של המפתח השלישית הייתה כש צבי גינצבורג, בשם אשר נקרא העט “אחד העם”. גינצבורג הינו בתחילה אחד מאותם משכילים שהתאכזבו מתוכניתם לערות אחר הקהילה היהודית בקהילה האירופאית. נולד נהייה למנהיג האינטלקטואלי שהיא ראשית תנועת הציונות. בחזונו, ראה את אותו ארצנו היהודית לא כמקום מפלט ומחסה ליהדות אמא אדמה הנרדפת, אפילו כמקום במדינה כשיר היהודי העכשווינ לעשות ארץ ישראל של השנה האחרונה, משכילה, צמחה ונאורה, שתהפוך למרכזה מסוג התרבות היהודית החדשה.

גינצבורג השתייך לאלמנט הדומיננטי בתנועה הציונית – יהודים משכילים שרצו קודם להשליך האנטישמיות ככה שימליצו ליהודים להיטמע. אך ורק מאוחר בהרבה יותר, במידה ו יכולים להיות גילו שמאמציהם חסרי תועלת – בשל הרדיפות הנוראיות שלא שככו, 5 שניסו היהודים להשתלב – צריכים להיות התחילו להתחיל לפעול בכדי מולדת יהודית.

חלק בעל משמעות בעיצוב השקפת עולמם הינה הלאומנות, אינן נתפסה בנויה דווקא אודות מקרה תפעול מולדת רפואית לעם היהודי, אפילו על אודות יצירת עיצוב חדש השייך יהודי, שייבנה ויקיים את אותם ארצו. לא מעטים מהוגי הדעות מסוג ראשוני הציונות חשו, שמאות שנה מסוג תחולת החיים של גטו ורדיפות השילו מהיהודים את כל גאוותם ועוצמתם. למען לתלות מולדת מעדיפים יהודים מציינים ובוטחים בעצמם: יהודים שיוכלו לעבד את אותן שדותיהם, להגן בדבר עצמם, ולבנות ארץ חדשה.

קניית ספר תורה הגטואי, העני והדתי – שנתפס בעיניהם כדמות מעוררת חמלה המתקיימות מטעם מיהו כפוף, הנתון קורה לחסדי רודפיו – חשוב מאוד לעשות מבין אמא אדמה. על מנת לעשות תוספת של מדינה צריכים למשהו משתנה ממש – “עִברי”. הציונים הראשונים קראו לעצמם “עבריים” ואין זה יהודים, ובכוונה שינו את אותם שמותיהם היהודיים, הגרמניים או שמא הרוסיים, לשמות בעלי צליל עברי ולאומי (לדוגמא, דוד גרין נהפך לדוד בן-גוריון).

הריאקציה לציונות

גישה זאת היוותה מרכיב חיוני בהתנגדותם של מנהיגים חרדיים רבים לציונות. הרבנים הגיבו לשנאת הדת המתקיימות מטעם מוסמך הציונות החילונית, ולרעיון השייך ארץ חסרת ערכים מאמינים.

רבי צדוק הכהן רבינוביץ, שהיה הומצא לפני כ “הצדיק מלובלין” (1823-1900) תיאר ראייה זו:



כל אחד סמוכים ללא כל ספק שאילו היינו בטוחים ובוטחים אכן בישועת ה’ והיינו מחזיקים את מצוות הא-לוהים, היינו חיוניות בנוסף חייהם במדינה הקודש. אודות מה חרבה הארץ? ספר תורה מחיר על עזבם אחר תורתי אותם נתתי לפניהם”. מהר הובהר שהציונים דוחים את כל המצוות ונפתחים על כל צורות התועבה. אפשר לחשוב שאם הציונים באו לשליטה, הינם ישאפו לעקור מלב ארץ את אותם האמונה בא-לוהים ובאמיתות התורה. זה הסירו את אותו בגדי ההתבוללות שהם עושים ולבשו שכבות קנאות, כדי להופיע כקנאים על חשבון היהדות. הינם בעצם חותרים חתירה מתחת לאמונתנו ומנסים לגרש את אותן מדינת ישראל מתחת לכנפי השכינה.


אינה מהמחיר הריאלי בני העם היהודי האורתודוכסים שימשו שותפים לתפיסתו. היו ציונים מאמינים אנשים רבים שהיו מסוג אחד הלוחמים הנלהבים לחזרה אלינו.

כפי שנהוג שראינו בתוך 62, היה משמש רבי שמואל מוהליבר, אחד מראשוני הציונים הדתיים מפולין, ש השפיע בייחוד לגבי הברון אדמונד דה רוטשילד. בין השנים 1921 הוא למעשה נהייה לרבה הראשי הנקרא פלשתינה.

בני העם היהיודי הרפורמים מסוג אמריקה וגרמניה התנגדו במקרה רצינית לציונות.

יהודים רפורמים גרמניים אמרו: “התקווה לשיבה לאומית [לישראל] סותרת את רגשותינו כלפי מולדתנו [גרמניה]”. ויהודים רפורמים אמריקאים אמרו: “אנחנו שלא מבחינים בהם גם את אותה עצמנו ‘אומה’, כי אם ‘קהילה דתית’, ולכן אינו מצפים לשיבה לפלשתינה … ובכלל לא לחזרתן מסוג הנ”ל מבין ההלכות הקשורות למדינה יהודית …” (לפירוט נוסף בעניין, ר’ פרקים 54 ו58).

העלייה השנייה והשלישית

ועדיין, אינה משנה איך נודעה תגובת העולם היהודי בכללו, יהודים המשיכו לחזור לארץ ישראל.

בפרק האחרון כיסינו את אותם העלייה העיקרית, שהביאה ב- 1882-1891, 26,000 יהודים לארץ ישראל.

העלייה השנייה – שהגיעה בשל פוגרום קישינב בחג הפסחא הנוצרי ב- 1903 (ר’ פרק 57) ובעקבות המהפכה הרוסית הראשונה הכושלת – גרמה עדיין 35,000 (בין השנים 1919-1923).

זה הזמן הזמן: חלום תפעול מולדת לפני העם היהודי איננו נותר עוד מוןמחה חלום בדיוק. משמש כבר החל לקרום עור וגידים, יחד ניצחון כוחות הברית לגבי האימפריה העותומאנית (שהייתה ליד המובס במלחמת העולם הראשונה) והעברת השליטה על המזרח התיכון לבריטים.

g