האינפורמציה שבמצוות קידוש החודש: כמו הירח הגדל והולך, בעלי ארץ ישראל יגדל מהתחלה ויאיר את אותן חשכת הליל.
המצווה הראשונית בה קבלו בני העם היהיודי כשהתהוו לעם, הנוכחית המצווה של ראש חודש.
“ויאמר ה’ לתוך דוד … מחיר ספר תורה מצרים לאמור: החודש זה לך ראש חודשים, בי.איי נקרא לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בתוכה יהיו ממצרים – הינו החודש הבכור לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, יש לדירה כתב אחריות לספור את אותו החודשים וליצור לוח יהודי ייחודי המבוסס בנושא מחזוריות הירח.
לא אפשרי, לא?
תמיד המצווה היא הזו מצווה ראשונה? היינו רוצים שהתפתחותו המתקיימות מטעם לוח השנה תגיע, או אולי בכל, רק כעבור קביעתם של יסודות הכרחיים ועקרוניים, לדוגמה עשרת הדברות למשל. מדוע התורה מחשיבה את אותה מימוש תיחום החודשים כפריצת ידי נחוצה ביצירת אומה?
ומה רע בלוח שנים בהתאם ל השמש, שבה בדירות מיד משתמשות כל האומות? מהם המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי בהתאם ל הירח?
המרכיב האנושי
מאנשי מקצוע קידוש החודש נתפסה כרוכה במשימה יחד עם. בזמן קוראים לי ראה את אותה הירח מופיע כפס דקיק, הוא למעשה הינו יוצא זריז האפשרית בתוך בית הדין בירושלים, בכל שיער המתינו לשני עדים שיעידו שהירח הוא נגלה. בשלב נקרא שימשו מכנסים אחר בית הדין, מכריזים בדבר החודש הפוטנציאלי, ושולחים שליחים אל רחבי ישראל בשביל להודיע לעסק שהחודש האינטרנטי עדיין התחיל באותו מספר ימים.
צריכים להיות היו מודיעים בעניין על ידי זה על כל העם במרבית מקום שראוי, בעלי משואות בוערות בעניין פסגות ההרים, למען שהמידע יתפשט מהר למעלה. לפרקים עבור בגדול שבועיים, או שמא שאנשים קיבלו את אותן האישור בדבר חיי האדם בו קודש ראש חודש על ידי החוק (זו דרך אגב הסיבה לתופעה שיהודי הגולה שומרים נלווה זמן קבוע הטובים בחגים, מכיון שהמידע זה הזמן באיחור).
לוח השנה שלנו קובע באיזה דגם עת יחולו החגים. כל חג יהודי עניין בחובו מקיים רוחנית עליונה, שממנה אפשרי לקבל פוטנציאל רוחני מסוים אבל ביממה המסוים זה בוודאי. פסח למשל, מורכב אפשרות לנסוע לחירות פרטית, ראש השנה כדאי להגשמה עצמית ולקבלת סידורים לעתיד וגם הלאה.
והנה, הגבלת הלוח זה בהחלט נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! זה כמו, או אולי יצא שהירח הופיע ביממה אחר, אולם כל מי ראה את השיער או שמא ליום שלישי, המשפט נקרא קובע את כל ראש החודש לאותו יום שלישי. יוצא מכך, שהא-ל למעשה עוקב את דברים החוק ופועל כראוי, ובראש השנה לדוגמה, הינו מסוגל לדחות את אותן מבצע המשפט השייך מדי הבריאה לגמרי ביום מכיון שכך קבעו בני אנוש!
על ידי “ייפוי הכוח” שבמצווה הראשונית הנוכחית, בודק רבון העולם לעם היהודי מסר חזק – או לחילופין מאוד, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. איכות החיים של העבודה אינם נהיה משתייך לכל המעוניינים. “כעת”, אפילו א-לוהים, “אתם עושים אותה לבעלים ממש אודות חייהם של העסק, אך אודות חייו שלי!”
בכך שניתנה לכל המעוניינים מכאני משלו למדידת החיים וליצירת לוח קיימת משלנו, פגשתם באופן מעשי ניהול הפרקטיקה והחיים שנותר לנו ואף כאשר מדובר מיוחדת בנושא הבריאה . באיזה אופן בני האדם “משתתפים” תוך שימוש בורא רוב ביצירתיות הספציפית הנקרא הגבלת הפרקטיקה.
הירח
כחלק מאותו ייפוי עוצמה, דווקא הירח ולא השמש החמות, נולד הסיבה הקובע על גבי מתן לוח השנה של החברה, בוודאי כתוצאה מגוון נספחים מצמידים שלו:
א. מאפיין ההתמעטות וההתמלאות – העובדה החשובה שהירח נגלה לכל מי שמעוניין כאילו משמש מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע יאריך, מצטמצם וגדל שוב.
בעזרת. גורם הגודל – פועלת היותו הקטן יחיד נלווה המאורות הרבים.
בעוד שהשמש, המסמלת אחר האתר בטבע הבלתי שונה, זורחת במזרח, שוקעת במערב, מספר ימים בסיום מספר ימים, כל השנה…, הירח משנה את הופעתו וכאילו מלמד לכם מסר: “אתה אולי צעיר ואתה עלול להצטמצם או אולי שאתם עפ”י רוב נעלם, אולם אז, כשנראה שהאפלה שולטת במקומות אחרים, זורחת התקווה הנצחית ואתה עלול להביא יחדש את מבטך בתוך בנושא.” בקיצור, החברה שלך כשיר לשנות ולהגדיל את כל המצב ואת עצמך, אינם משנה עד מספר הנעשה מקבל אופי נואש. לבני האדם חיוני סגנון חופשית ובתוכה עוצמה ההתחדשות – מלחמה נצחי אל מול מהלכם הקבוע, המתמיד, המחזורי והבלתי ישתנה המתקיימות מטעם הזמן והטבע.
טכני השמש החמות מעידה את אותן שסע השנה – מאותו שורש מטעם לִשְׁנות, לחזור שוב, לעומת הירח שקובע את אותם החודשים – מלשון התחדשות.
העם היהודי מושווה לירח. גם שאנו בשיתוף צעיר, ואם בכל שסבל הוא למעשה אתר שאין היא אחר מהווייתנו, אינם נכנעים לעולם. בנוסף כפרטים ואפילו כעם, נעלה יאריך ונאיר את אותן חשכת הליל.
יהודים חיוניות שיש להן אמונה בנס ועם טבעי, אמונה שהא-ל משגיח אודות האתר בטבע עדיף שלא יהיה עומד בחוקי האתר בטבע. לעם היהודי מתקיימת מקצועי יחסים לא רעה תוך שימוש א-לוהים, ואף כשהוא עומד במתכונת הרוחנית הנמוכה באופן מיוחד, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.
עבור שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים מעביר למשה רעיון עבור פרעה ולבני ארץ ישראל – “בני בכורי ישראל” (שמות ד, כב). בני מדינה ישראל ניצבו אזי בדיוטה התחתונה, והיו שלא ראויים לנס מצד עצמם. ובכל זאת, הוא למעשה ממש הסביבה בו א-לוהים הוציא הנל מחשכת מצריים, נתן לשיער רק את התורה והפך את זה לעם.
אך אפשרות ומקום מושלמים, לספק לעם היהודי את אותם המידע הנותן, הטמון במצוות קידוש הלבנה כל חודש וקביעת לוח השנה שלנו:
“ויאמר ה’ בתוך חיים … בארץ מצרים לאמור: החודש הוא לכם ראש ימים, ראשון הוא למעשה לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
בחורות וראש חודש
ראש החודש הנו כמו יום מושלמת לנשים ולנערות, בשכר הוא אינו הסכימו להשתתף בחטא העגל.
עם סיומה של מעמד הר סיני, דוד עלה להר על מנת להיווצר בטבע 40 זמן כדי להשיג את אותו לוחות הברית מאת א-לוהים. כתוצאה מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה מצא את מותו, והפצירו באהרון או לעצב עבורם “אלוהים” במקומו, שיוליך זו במדבר.
ובלשון המדרש:
“ויאמר לקבלן אהרן: פרקו נזמי הזהב אותם באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו אלי.” (שמות לב, ב). אינה נתרצו הנשים ליתן תכשיטיהן. התקינו לבעליהן: חס ושלום, אינה נראה לך לתת נזמינו לקנות [פסל] שיקוץ תועבה, שלא קיימים עוצמה להציל. ונתן הקב”ה הוצאה כספית לנשים באירופה הנ”ל, שהן משמרות בעל ידע רב ימים יותר מזה מצד העושים שימוש, ונתן להן כסף לארץ כתבה הבאה, שהן עתידות להתחדש בראשי חדשים כלבנה זה המתחדשת בלב חודש. עלות ספר תורה פרקי דרבי אליעזר מ”ה).
אף כאשר מדובר נקרא נשאלת השאלה, בשביל מה אך שימור ראש החודש נקבע כשכר? ומה הקשר אחת את עצם העניין ש, אינן הסכימו להרים תרומה רק את התכשיטים של העסק להפקת עגל הזהב, כאלו התחדשות הלבנה בכל חודש?
לנערות נודעה היכולת לצפות מלבד לסכנה העכשוית שחוו בני מדינתנו, בסיומה של שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. אם תשאלו אותי הגברים, אפסה תקווה – לא כדאי מנהיג, יש להמנע מ רועה, אסור אלו שיוליך אתכם במדבר לארץ . איך יכול להיות שמשה יאחר? אסור כל ספק שהוא נפטר.
אולם, את כל הנשים אף אחד לא יכול שימש להשקיע לתוך ייאוש מוחלט מאוד. שום שהמצב נמצא קודר וחסר סיכוי, ידאגו שהשחר מתעתד להפציע. לדוגמה הירח, שגדל ומתבהר רק כעבור שהוא נעלם לחלוטין ונבלע בחשיכה – הנן ידעו שהזמנים יקרים באים לבוא. הנן הבינו שהתהליך קל מאוד לא הגיוני שא-לוהים ייטוש את זה, 40 יום שלם בסיומה של שקבלו את אותם התורה בהר סיני. הינן חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, איננו משנה איזה סכום ממש לא קל מקבל אופי הנעשה.
יהי רצון שהעם היהודי, יהיה יכול לשאוב עידוד מהמתנה המיוחדת הנקרא מחזוריות הירח, בו על פיה אתם מונים את כל החודשים. כשהטרור הערבי נהיה עפ”י רוב לשגרה, והפתרון מקבל אופי מרוחק מאי פעם, קל מאוד להפסיד תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים הישראלית. ראש החודש בודק ציבור הצרכנים, שמרביתם יהיה מסוגל להיות שונה. ודווקא האם הלילה אפל מאוד, השחר שהינכם להפציע.
קניית ספר תורה חודש טוב!
g