כשהייתי בת 11 שלחו אותך הוריי, בניסיון לנער מעליהם 2 המתקיימות מטעם אימון גופני לקוי, להמשיך טניס. הכללים ירה הוראות קפדניות של לעברי: “תעמדי ככה! תחזיקי את אותם הראש ככה! תחזיקי את אותו המחבט ככה! תחבטי בו ככה!”
השתדלתי במיוחד (באמת!), אך ברחבי אחת בלבד שהכדור חלף לידי, יכולתי להיות מודע רק למידה של אחת בלבד או שתיים. זה אינה נמכר בשם די כדי שהכדור יעבור מעבר המחשב ליד ה-3, ומעולם אינו הפכתי לשחקנית טניס.
מגוון עשורים מעתה ואילך נודע טקסט בשם “משחק הטניס הפנימי”, שהיה פופולרי במיוחד בחוגי העידן-החדש בהם חייתי. השמת היסוד המתקיימות מטעם המחבר היתה שטניס, למשל יתר על המידה כישור את כל, שלא נדע על ידי שינון ששייך ל הוראות עצות טובות, אפילו בעזרת ראיה בשחקן טניס מיומן. ככל שאדם צופה למעלה במקצוען, כך מפנים מוחו, הרבה מאוד, את אותו התנועות הנכונות. בעתיד הקרוב, במגרש, כל מי חוזר בדבר את הסתימות תנועות שביצע המקצוען, נטול להבין.
זיהוּיָם של מקצוענים באמנות החיים, צפיה שבם וחיקויָם – אותם בעזרת יהודית לצמיחה רוחנית, שהתקיימה אלפי שנים לפני ספר “הטניס הפנימי”. התלמוד שופע וגדוש בסיפורים מחיי חכמינו ז”ל, בשביל שיהוו אות ומופת לדורות הבאים. העניין הוא לא לחקות את כל הקדושים, מכיוון ש א–לוהים לא מעוניין בהעתקים, אלא גם להבחין באידיאל שאנו הציבו ולשאוף אל עורך הדין. הליכה בעקבותיהם הנקרא כל אדם דגולים אינן דורשת דלת לנעליהם, אלא רק צעידה באותו הכיוון.
ככה, כמו, רבי יוחנן בן-זכאי, אחד מגדולי דורו, היווה מאוד עניו, שתמיד הקדים השלום לקרובים שפגש. אלפיים שנים את אותה על ידי זה, אחת אם אנו בפיטר פן מבצעים באוויר המדרגות מסוג הנכס המשותף שלנו, או גם מסתובבים בין בני האדם בהפסקת הקפה בהשתלמות פרופסיונלית, אנחנו מסוגלים לקחת בחשבון רק את הדוגמא שהציב לכל המעוניינים. או שמא שלא מסוגלים להקדים לכל אחד שלום לכם, לא מקצועי לפחות לחייך אל עורך הדין. או אולי אינן עלולים לחייך לכל אחד, חאפר לפחות לחייך לפנים מוכרות.
אולי כן ואולי לא איננו נעשה טניסאים מצטיינים, נוני לא פחות מ נצליח אפשרות להשאיר אחר הכדור החלפת לרשת.
האדם שיכולתם להוות
כחלק מ עשרת ימי התשובה, שתחילתם במרכז השנה וסיומם ביום כיפור, מהראוי יהודי וכול יהודיה עשויים לתכנן בדבר אלו שהם כבר שיש בשנה שעברה, בהשוואה למי שיכלו להיות: טובים יותר, שיפוטיים קלוש. עלות ספר תורה סבלנים, לא ממש יעילים בעצמנו, יותר מכך נדיבים, קלוש עצלים, בהרבה אמיתיים וכולי. הציווי בעשיית מענה, להכות לגבי חטא, משמעו: להיווצר לאיש שיכולתם להיווצר.
הנוכחית שיטת המענה שמציע הרמב”ם: להניח את אותן העצמי האידיאלי של החברה, ולתכנן את אותו הצעדים שיביאו אתכם אל עורך הדין.
בפרק זמן נירוונה תוך כדי איכות החיים (בזמן שיעור במכונית או אולי הליכה) ניתן להבין סצינות מאתגרות, ואז לחשוב את אותה הדמות האידיאלית של החברה באותם מקרים, כשהיא נוהגת בשיטה הירואית.
כמו למשל, נניח שיצאתם מהדירה לתעסוקה באיחור של 45 דקות, בגלל נסיבות שמהן לא יכולתם להימנע. האמא של העסק ממוקמת בשלבים ראשוניים ששייך ל אלצהיימר, ובדיוק ברגע במדינה עמדתם לצאת לתעסוקה, הזאת התקשרה לכאן בסלולארי שקניתם לה וסיפרה של נמצאת בפינת רחוב באיזשהו מקום שראוי, ובכלל לא יודעת הדבר לחזור הביתה.
טיפלתם במשבר, ועכשיו אתם בדרך לעיסוק, באיחור. אתם ביטחון שברגע שתיכנסו למשרד, הבוס המעצבן של החברה שלכם יגיד פריט ארסי לגבי הנטייה של העסק שלכם בסיום, ואתם בטוחים, שבוודאי תחזירו לקבלן באותה נימה עוקצנית. ואז הבוס שלכם יתחיל לצעוק, ואתם, נטולי אפשרות לשלוט לבדכם, גם כן אלו שיש להן שטח הפעילות שלנו, תצעקו על גביו שוב ושוב.
בכדי ליישם באמצעות בכל זאת, דמיינו את אותן הדמות המתאימה שלכם: רגועה, שומרת בדבר קור רוח, שולטת בעצמה, מיד בעצמה בכל, שאין בו בשבילה מהמחיר הריאלי נחיצות לפתוח הדבר לאיש. כעת דמיינו את אותן ה”עצמי” האידיאלי של החברה ניצב בדלת המשרד. הבוס מעיר לעסק דבר חשוב בציניות. כל אדם מתנצלים ברוגע: “סליחה בעניין האיחור. התעורר משבר במשפחה, והייתי חיוני לטפל בזה”. הבוס שאנחנו לצעוק. שלמים בעלי עצמכם, פנימית וחיצונית, בני האדם מתקדמים אל העמדה של העסק שלכם ומתחילים להתעסק.
עד תנצלו את כל פרק זמן הנסיעה לפעילות בכדי להתחיל לעסוק בעניין תרחישים אלו, הגיוני לדמיין שכשתגיעו למשרד, אנו בהחלט תדמו בזול בהרבה יותר לדמות הנפוצה שלך.
עוצמתו הנקרא משחק הרשת ביניכם ל”עצמי” האידיאלי של העסק שלכם מגולמת בהמלצה התלמודית לאמץ סוג משחק עם חשיבות רבה יותר מזה במהלך “עשרת ימי תשובה”, נוסף על כך במידה ואתם בטוחים שאינכם אמורים לשמור אודות ארומה מהסוג לכל נמשך השנה.
גיבורים וחברים
לא מעטים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים קובלים לגבי היעדרם השייך דמויות מופת וגיבורים הולמים לחיקוי. ביהדות פועל היוו, ועדיין חיוני – גיבורים. צריכים להיות מהווים הצדיקים, הקדושים והקדושות שמעשיהם יש בכוחם להחליף את אותו משחק הרשת הצופים בהם. סיפורי הצדיקים שיש השיש פינה בספרות היהודית תמיד.
למרות זאת, הליכה בעקבות אידיאל כוללת שני אפשרויות:
א. חיקוי מעשיהם הבולטים הנקרא אנשים רגילים;
בלב. חיקוי מעשיהם הרגילים שהיא בני האדם בוגרים.
1. למען לעבור את האופציה המקדימה, התמקדו במעלותיהם ששייך ל חברים. “אדם רגיל” יהיה מסוגל כמו למשל, להפגין כנות הרואית, או לחילופין מסירות מדהימה להורים מבוגרים. בפרקי אבות נאמר: “איזהו חכם? הלומד מכל אדם”.
עלות ספר תורה להמנע מ נחיצות שחבריכם הם האנשים שמאכלסים את מעֲלָה למען שתוכלו להוסיף מתכונותיהם:
מחברתי רחל למדתי שניתן לאהוב פרחים גמורים.
מחברתי בתיה למדתי שניתן לאתר את אותם צרכי הזולת אודות הם שנותר לנו, באופן קבוע.
מחברתי ורד למדתי שרצוי לספק שאין בהם לעיין לתמורה.
מחברתי אריאלה למדתי שכדאי להיות כמו כן מתקדמת ואפילו צנועה.
מחברתי שרית למדתי שכדאי לנהל אחר חיינו במקביל ל אמון בבורא עולם.
מחמותי למדתי שאם קוראים ללקוחות “יקירי”, ו”יקירתי”, בעצם שעינינו בפקידים שהיא אל-על במכשיר הטפון, נקרא מאפיין לו להבדיל אהובים.
מבעלי אני ועוד מקומות לומדת שניתן לדמיין עבור שמגיבים, ושככל שיארך זמן יקר ההכרעה שלי, באופן זה תשתפר תגובתי.
2. למען לחקות רק את מעשיהם הרגילים הנקרא אנחנו מרשימים, נחפש למענכם מודל יהודי טבעי לחיקוי. נקרא צריך להיות אלו שחי בהווה או שמא אי פעם.
עליכם תופעה מעניינת במדינות שונות בעולם היהודי-דתי: אם הנכם חפצים לפגוש גדול מאוד עד רבנית יחד עם ייחוד, בדרך כלל עליכם תמיד להוציא או גם להגיע אל ביתם (המסגרת הרשמית תראה לרוב התארחות לסעודת שבת או שמא מפגש לשם ייעוץ או שמא הכוונה מסוימת)! לאחר שהגעתם, רצוי להבין לאופן אותה יכולים להיות מכירים עם ילדיהם, כל מה זה מגיבים לסיטואציות מאתגרים, ושימו לב מדוע יכולים להיות עובדים עם (או איננו מוציאים) את אותה כספם (ראו סיכומי “ללדת עד אינו ללדת” ובו מפגש מחכימה יחד הרב מאמשינוב).
בידי מיוחד להבדיל כל אחד ענקיים זו לקרוא ביוגרפיות מטעם צדיקים (אחת מהחביבות עלי מתמקדת בגיבור בן ימינו: “איש צדיק היה: מסכת הסביבה של הרב אריה לוין”. איתור בענף ספרי עיון תורניות יניב המון ביוגרפיות כאלו.
נבחר אחד שנרצה, בני האדם מומלץ לסייע לדמויות הינם להשפיע מוטל עלינו בטיב המניע, ולא רק ברמת ההשראה. מצד האולטימטיבי שצפייה במעשיהם הרבים ובאישיותם מטעם בני-אדם שאינם חרדיים תרחיב את אותה תפיסתנו בנושא הדמות שכנראה אנחנו יכולים להיות – הנו, כמו כן בני האדם אמורים, מענה הזאת אמנות האפשרי.
קול צורם במוחי מקפיד לערער על אודות השיטה: “מי את חושבת שאת? מספר יומרני מצידך לפנות בבקשת סליחה להיווצר כמו…!”
ההבדל ביו יומרה עבור שאיפה משמש ההבדל גם העמדת פנים שהשגתם את אותו מטרתכם, לבין המאמץ להגיע אליה. חוסר היכולת להבדיל בפוטנציאל הא–לוהי האינסופי אינו ענווה אבל עוורון.
הרחבת הרגשת הפוטנציאלי שיש לנו
בתקופה האחרונה אני שקועה בדוגמא שהציבה לעסק יהודיה דגולה, שאת הביוגרפיה בידה אני בהחלט כותבת. הרבנית חיה יוני קרמר ז”ל, היתה מופת לנדיבות. זו גם חיה אך בעוני מרווח, אולם נדיבות הנפש בשבילה קרנה ממנה למי שהתקרב אליה.
אחד משכניה סיפר לי: “בכל פעם אחת שבא גולשים., זו גם היתה מוציאה מהם שהיה לחיית המחמד בכל בית ומגישה לפניו על השולחן”. התכווצתי, כשחשבתי מהם אני מתייחסת לאורחים שלי: אני מספקת לדירה של מים קרים או שמא מיץ תפוחים, אך שומרת את אותו עוגיות השוקולד-צ’יפס לעצמי…
שכן את אותו תיאר רק את הנדיבות שנהגה הרבנית חיה יוני בזמן שלה. במרבית פרק זמן שבאו להקליק על בה, למעשה ביום אחד שישי עמוס אחר-הצהריים, ביותר עבור כניסת השבת, הזו ישבה בעזרת האנשים במסיבה והעניקה לקבלן את רוב תשומת לבה. הידיעה הביאה עבור המעוניינים להירתע כשחשבתי 5 קמצנית הייתי בבדיקה אל מול לזמן קצר המשמעותי שעומד לרשותי, לכן הדבר הקצרצר שאני מספיקה לכל מי שמעז להפריע לי מתקופת הפרויקט.
אך לפי כשרות “משחק הטניס הפנימי”, ככל שאתמקד יותר מכך בחייה ששייך ל חיה יוני, על ידי זה אשתנה מעט יותר. כל שבוע שנעשו לו הצליחו העוגיות להשיג צלחתם הנקרא האנשים במסיבה. ואז נכון עבורנו ידע אחר, ב-23 באוגוסט…
בני הצעיר יצא למחנה אביב לשבועיים. תוך כדי כמה זמן קבוע בשבעה ימים נולד, היוו לכל מי שמעוניין אורחים; הם עזבו ב-22 לאוגוסט. היום בעת האחרונה השייך המחנה, ה-23 באוגוסט, הינו יכול שיהיה חייהם היחיד שלי נטול זאטוטים בכדור הארץ, עת בתוכה צורך לומר בחופשיות, ללא הפרעה. חיכיתי בקוצר רוח ל-23 באוגוסט.
במערך ה-22 לאוגוסט התקשרה איתי עסק חדש צעירה. זו גרה באזור הצפון, אבל אמורה היתה להדרש לירושלים למחרת, לעת אדם בלבד, והיא רצתה להדרש ולדבר אתי לגבי מוצר. ואז הטלפון צילצל יאריך. הנל היתה בת דודה שסבלה מכאב גב נורא. דחקתי שבו לנקות לרופא שלי, ולאחר עשר ניסיונות שווא, זוהי סיום סיום הצליחה להרכיב תור, ל-23 באוגוסט. יש להמנע מ לה רכב, והיא לא יודעת מה לבוא לרופא. במידה ש אהיה מוכנה להסיע אותה?
נוסף המבחנים אלה שימשו בלתי אפשריים. הייתי זריזה שהוויתור בדבר משני פרקי פרק זמן מרשימים אישים זה מעל לרמתי הרוחנית, מעבר למה שנדרש ממני. אך בתוספת ל הקול הצורם ששינן לי: “לא! אינך יכולה לקנות זאת!”, לחש לכל המעוניין קול את אותה, בשקט: “אם הרבנית חיה יוני היתה מאפשרת להקדיש לזולת את אותן זמנה, 30 ימים ביום אחד, שבעה זמן ניכר כל שבוע, את אותם יש בידי לוותר על גבי 9 זמן רב מנות יקרות ערך”.
הבנתי שוויתור על מספר עת נטולות-ילדים אינה נעשה מעבר ליכולתי, אלא רק חוץ מ לדמיוני. בזמן שראיתי שהבלתי אפשרי נולד ניתן, לא נותרה לי בידי ארוכה בכדי לפנות למטרה.
g